דף הבית
|
|
קשקשת או קשקשים, שמה המוכר יותר של התופעה. בניגוד למצופה זו אינה מחלה אלא תהליך טבעי המתרחש באופן מזורז. וכמו כל דבר, ישנם סוגים שונים של קשקשת. כיצד זה קורה? ומה ניתן לעשות במטרה לטפל בזה? כל התשובות.
מרבית בני האדם מתמודדים עם קשקשת בשיער בשלב זה או אחר של חייהם. עם זאת, התופעה נפוצה יותר בסוף גיל-העשרה, ובקרב בעלי עור שמן או שיער שמן. אלו עשויים להתמודד איתה בעיקר בחודשי החורף - הקשקשת נדירה יותר בקיץ.
גורם נוסף לקשקשת
כאשר הפטרייה מתחילה להתרבות ולייצר מושבות בקרקפת, מופר האיזון הנורמלי. במצב זה העור חש במתקפה, והוא מגיב ביצירת תאים מוגברת.
תהליך ההתמודדות עם הפטרייה לא משאיר זמן לתאים המתים להתמוסס באופן בלתי מורגש, כתמיד. במקום זאת הם נדבקים זה לזה, והופכים לקשקשים הנראים לעין.
סוגי הקשקשת
קשקשת יבשה היא הסוג השני של הקשקשת, והיא למעשה תוצר של קילוף מהיר של עור הקרקפת, הנגרם כתוצאה מיובש מופרז של עור הקרקפת.
זהו סוג הקשקשים הנפוצים ביותר, וניתן למצוא אותם על עור קרקפת רגיל או יבש. בסוג זה של קשקשת אין בהכרח תפקיד לפטרייה, והגורם יכול להיות גם חוסר לחות בעור הקרקפת. יובש קשה בעור עלול לגרור יובש והצטמקות של השורשים, וכך לפגוע בצמיחת השיער.
קשקשת שומנית, או סבוראית, היא הסוג השלישי. היא נוצרת במקרים של עור שמן במיוחד. במקרים כאלו הקשקשים אינם נושרים, אלא מתערבבים בשומן הקרקפת ונשארים דבוקים אליה. כל המידע על סבוריאה בקרקפת.
סכנה לשיער
להזנחה של קשקשת שומנית יכולה להיות השפעה נוספת. בעור קרקפת יכולה להתפתח דלקת עד כדי זיהום של ממש. הסימנים לכך הם עור קרקפת אדום, שמנוני, מגרד, מעקצץ, עם ריבוי קשקשים בגוון צהוב עד חום בהיר. |






