למה הדנא שלך לא קובע את גורל שערך

כיום יותר מתמיד אנו רואים יותר ויותר נשים סובלות מנשירת שיער, דילול ואף התקרחות שיער.
על אף מילת הגנאי תופעת ההתקרחות הינה בהחלט רלוונטית לנשים ואיננה נחלתם של הגברים בלבד.
אז בכדי לדבר ישירות על הבעיה, נוציא לרגע את המשוואה בעיות שיער מגורמים שונים אחרים כמו מחלות תרופות שינויים הורמונליים ועוד אשר יגרמו לנשירה במקרה הטוב או לירידה בנפח במקרה הגרוע, ונתמקד בהתקרחות או בעצם איבוד שיער על רקע גנטי.

איבוד שיער גנטי מה זה אומר?
הגנטיקה שלנו היא מדע מסובך, פעמים רבות אנחנו תוהים לגבי תכונה מסוימת ואם ירשנו אותה מהאבא אמא סבא או סבתא רבה.. נחשו מה, לא תמיד זה כל כך פשוט.
להבדיל מגנטיקה קשוחה שהיא תכונות התינוק כפי שנולד- אנטומיה ופיזיולוגיה מחלות או בריאות, ישנו תחום רחב ושלם שנוגע לגנטיקה אך איננו כל כך חד וברור.
עולם "הנטיה" הגנטית- מה זה אומר? מדובר על מצב של רגישות או מועד לפורענות של הפרט ובו, בהתאם להתנהגותו או מעשיו הינו בעל סיכון יותר גדול מהממוצע ללקות במחלה או הפרעה מסוימת, וכך בדיוק פועלת ההתקרחות הגנטית.

הרבה פעמים מגיעים אלינו לטיפול אנשים גברים או נשים ובגילאים שונים המבטאים את בעיית ההתקרחות הגנטית- למה הגילאים כל כך שונים? למה היום אנחנו רואים את התופעה אצל יותר ויותר צעירים אפילו כבר מגיל 16 ומעלה? וכיצד זה יתכן שפתאום ככה בדיוק עכשיו הדבר הזה התפרץ אצלי?
הסיבה העיקרית הינה הנטיה או הרגישות הגנטית המתפרצת "פתאום" או מתבטאת בהתאם לטריגרים השונים המונעים מהסגנון או האופן בהם אנו מנהלים את חיינו, דהיינו אנו שולטים בגנטיקה שלנו! ויתרה מכך, הסיבה שאנו רואים תופעה זו בגילאים יותר צעירים כיום הינה בהחלט כתוצאה מהעברה תורשתית מואצת מדור לדור של "נטיות ורגישויות" שונות.

היסטוריה תורשתית
כתבה שפורסמה בעיתון הטיימס המפורסם מתארת מחקרים מהשנים האחרונות ובהם נשאלת השאלה המעסיקה כיום את מיטב החוקרים- האם הגנטיקה שלנו תחליט עבורינו, תשלוט בחיינו ותקבע את גורלינו? התשובה כפי שניתן לראות מהכותרת של הכתבה הזו היא בהחלט לא!

בעשור האחרון כספים רבים בעולם החקר המדעי והרפואי מופנים לטובת מחקרים של ה"תחום החדש" בגנטיקה שנולד – אפיגנטיקה.כאשר המילה אפי = עליון ,והכוונה באפיגנטיקה היא למשהו שהוא מעל הגנים שלנו.
מחקרים שנעשו ונעשים כיום מבוססים על דטה של 3 דורות לפחות, אשר נבחנו בשנות ה-90 של אירופה באזורים חקלאיים ומתארים שנים של רעב ומחסור לעומת שנים של שפע. ניתן כיום בקלות לדמות מודלים אלו לסגנון החיים שלנו- הרגלים רעים כמו עישון וצריכת אלכוהול, תת תזונה והרעבה מודרנית או מנגד אכילה מופרזת, לעומת הרגלים נכונים של תזונה וספורט וניהול אורח חיים בריא.
מחקרים בעבר כבר הוכיחו בבטחון מלא כיצד אישה בהריון שמעשנת או שנמצאת בתת משקל משפיעה על עוברה כך שכאדם בוגר הוא יהיה בעל סיכוי יותר גבוה לחלות במחלות לב וכלי דם ומשך חייו מתקצר.
כעת נשאלה שאלה חדשה- האם אנשים בצעירותם יכולים לשנות את תכונותיהם הגנטיות בעקבות ארועים מסוימים ולהעבירם בתורשה לילדיהם? התשובה המתקבלת כיום הינה כן!
דבר זה היה כסערה בעולם המדעי – הרי אנחנו לוקחים אחריות על ההחלטות שלנו בחיינו- כן לעשן, לא לעשות ספורט ועוד- אבל עכשיו מתברר שאנחנו משפיעים גם על ילדינו....
ובעצם מה אנחנו אומרים כאן? החלטה מטופשת שעשית להתחיל ולעשן בגיל 15 יכולה להשפיע על ילדך שטרם נולד! בעיה רפואית שלך הופכת לבעיה גנטית לילדך.

אבולוציה מואצת
למה זה כל כך מסעיר? הרי דרווין בעצמו אמר כי אלפי שנים לוקח לשינוי, מה עם הברירה הטבעית בטבע ומה עם האבולוציה? כעת מתברר כי שינויים קלים על פני הדנא שלנו יכולים לעבור בתורשה ואף למספר דורות עד שזה מתפוגג... הרי מדובר פה על מצבים בהווה שמטביעים חותם על הדנא שעובר לזרע ולביצית וכתוצאה לצאצינו.
מצבים סביבתיים כמו דיאטה ותזונה, סטרס ועוד עלולים לגרום לגנים שלנו לדבר בקול או להיות מושתקים, וזה עובר בהחלט גם לדור הבא.
אין ספק שאנחנו עולם שמתקדם מהר וזה נכון לכל תחומי חיינו, כשיש לנו בעיה אנחנו רוצים פתרון כבר אתמול, הלחץ והתנאים הסביבתיים המשתנים הינם רבים ודוחקים, האם יתכן שהאבולוציה כיום מתקדמת מהר מאוד , בדיוק כמו קצב חיינו?

לך תסביר את זה עכשיו
כיום על סמך מדע האפיגנטיקה ניתן להסביר דברים רבים למשל, מדוע בין אחים תאומים זהים בעלי אותה גנטיקה האחד יחווה תחלואה מסויימת והאחר לא, את השפעת המחשבה והאמונה על הריפוי כמו באפקט פלסבו ועוד.
המסקנה – יש לנו שליטה על החיים שלנו כיצורים חיים!
לסיכום, שנים סברנו שהכל סובב סביב הגנטיקה ועכשיו ישנה הוכחה לכך שהגנטיקה זה לא הכל, ניתן לשחק ולשנות אותה, לכופף ולהטות!

אתה יכול לשפר את הגנטיקה שלך או לפגוע בה. אין זה אומר לשנות את הקוד הגנטי לחלוטין, אלא זה אומר שנטיות תורשתיות או רגישויות שעוברות בתורשה יכולות להשתנות ולהעצר!
• לכל אחד מאיתנו אחריות יותר רחבה לפיכך, לא רק על עצמינו אלא על הדורות שעתידים לבוא.
התינוק שלנו לא נולד עם לוח חלק!
• המסקנה הטובה העיקרית, גורלך אינו סופי בגלל גנים "גרועים"!

אז מה לגבי השיער שלי? גישה רב-תחומית לשיער בריא
כיום כבר ברור כי יש טיפול לבעיה הנובעת מרגישות גנטית וכי יש לנקוט בגישה רב-תחומית הנוגעת להתנהגות שלנו, לפעולות שלנו ולאורח חיינו תוך התחשבות בגנטיקה הראשונית.
ניקח את הנטיה לסכרת או להשמנה לדוג'– כאשר הרקע לבעיות אלו הינו גנטי וישנה נטיה- המחלה או תופעה תתפרץ רק בשלב מסוים של החיים.אלו בדיוק המחלות שניתן לשנות דרך מנגנון האפיגנטיקה: אם תאכל נכון ותעשה ספורט אתה תבטל את הנטיה שלך להשמנה או תשלוט בה, ואם תתמיד התבטאות הגנים של ההשמנה לא יצאו לפועל...
המסקנה:
* יש לנקוט בגישה רב תחומית בבואנו להתמודד עם בעיית השיער שלנו, חשוב להבין כי אין תרופות קסם ויש להתמקד בפעולות שונות כגון הפחתת במידת האפשר , הגנה על שיערנו מדברים מיותרים כמו טיפולים כימיים במספרה, תכשירים תרופתיים בעלי תופעות לוואי מזיקות וכמו כן לנהל אורח חיים בריא כמו תזונה נכונה, ספורט ואפילו התמקדות באהבה רגיעה ומנוחה. - זהו לא דבר ברור מאליו באופן בו אנו חיים כיום!

*חשוב לזכור כי במידה וקיימת נטייה להתקרחות גנטית במשפחה אנו בסיכון מוגבר וכמו כן כי הנטייה המוקדמת עלולה להתפרץ בגיל צעיר, או לעבור לצאצאינו בגלל האופן בו אנו מתנהלים וחיים.

*בבואנו לטפל בקליניקה בבעיות מסוג זה אנו נוקטים בגישה רב-תחומית הלוקחת בשקלול את המצב המקומי של השיער ועור הקרקפת כסביבת המחייה של השיער, את פקטורי הלייף סטיל וההתנהגות, את התזונה ואורח החיים-
כל אלו משוקללים על מנת לתת את הטיפול המותאם ביותר למטופל ובהתאם למידת ואופי הבעיה.

עור הקרקפת- טיפוח או בריאות?
נשירת שיער אצל נשים