מרבית האנשים מאבדים בין 50 ל 100 קווצות שיער בכל יום, ובימים בהם שוטפים את השיער, אנשים יכולים לאבד עד 250 שערות. אך הפתרון הוא לא להימנע משטיפה בניסיון לשמור על השיער, מכיוון שהוא ייפול בסופו של דבר, בכל מקרה. למי שלא מתכננת לספור את מספר השערות כל יום, יש דרכים לדעת מתי השיער מדלל או הולך לאיבוד בשיעור גבוה יותר. לנשים יש דרך לדעת יותר בקלות. כשאת מתעוררת בבוקר יתכן ותראי כמות גדולה מבדרך כלל על הכרית שלך. כשאת מסרקת את שיערך (במיוחד בלי משיכה, מה שיכול לשלוף את השיער החוצה), תראי יותר שיער מהרגיל שנשאר במסרק. ישנם גם רמזים חזותיים אחרים שנשים יכולות לחפש לאורך זמן. למרות ששערם של הגברים נוטה לסגת מהמצח או מכתר הראש, נשים נוטות להבחין בדילול בשליש העליון עד למחצית של הקרקפת. כך שלפעמים קו השיער הקדמי שלהן נותר על כנו, נשים עשויות לראות חלק שהולך ומתרחב בהדרגה או לראות יותר מהקרקפת שלהן מהרגיל כשהשיער שלהם נמשך לאחור. כאשר לקוחה נכנסת עם חששות מאובדן שיער, יש שילוב של מספר דרכים לאבחון. בדרך כלל היא נשלחת לבדיקת דם כדי לוודא שהגורמים לבעיה הם לא מחלה אוטואימונית או בעיות בבלוטת התריס. דרך נוספת לאבחן מה הבעיה היא פשוט על ידי הסתכלות והאזנה. בדיקה פשוטה של איך נראות האם, הדודות או הסבתות של הלקוחה – אם יש להן אובדן שיער דומה או יותר, יכולה להגיד הרבה על הגורם האפשרי. שימוש במכשיר הגדלה על מנת להסתכל על הקרקפת יכול להראות אם זקיקי השיער של האישה משתנים בגודלם – עם חלקם עבים ואחרים דקים. אלה הם שני סימנים מדויקים לאובדן שיער בדפוס נקבי, הנקראים גם אלופציה אנדרוגנטית. זהו מצב תורשתי הפוגע במיליוני נשים ברחבי העולם, והוא הסוג הנפוץ ביותר של אובדן שיער. למרות שזה מופיע בעיקר בסוף שנות ה -50 או ה -60 של האישה, זה יכול לקרות בכל עת, אפילו במהלך שנות העשרה. בדרך כלל, בכל פעם שנושרת שיערה מזקיק שיער רגיל, היא מוחלפת על ידי שיערה שווה בגודלה. אבל אצל נשים עם נשירת שיער בדפוס נקבה, השיער החדש עדין ודק יותר – גרסה ממוזערת יותר של השיער שנשר. זקיקי השיער מתכווצים ובסופו של דבר הם מפסיקים לצמוח לגמרי.